14 שנות שיפוט מעורר מחלוקת של מישאל חשין, סיכום
עם הגיעו לגיל 70, פורש שופט העליון הססגוני מישאל חשין. "משורר", "פסיכופט", "מרצה נערץ", "פייטן רומנטי", "מהמר כפייתי תאב בצע", ו"אומן המוסר הכפול" כמה מהכינויים להם זכה לאורך השנים, זה שרכש את תואר ליצן החצר של בית המשפט העליון. אפשר לאהוב אותו ואפשר לתעב אותו, אך אי אפשר להישאר אדישים.
המאמר המלא מצורף בהמשך, אך בהיותו מקיף מאוד, בחרתי לי כמה קטעים הראויים להיות נלמדים בכל בית ספר למשפט המכבד את עצמו, ומאידך להמחק מתוך בושה, בתוך הכרונלוגיה המבישה, בלאו הכי, של בית המשפט העליון (העורך נ.ש.).
לא היסס לתבוע לעצמו כשופט טובות הנאה חמורות
כדי לחמוק מאשמתו תביעה אזרחית שהגיש נגדו אופנוען בשם פרדי נצר אשר נפגע בתאונה שגרם חשין אשר היה ככל הנראה בגילופין, חשין ביצע כמה עבירות פליליות של ממש. חשין פגע ברוכב האופנוע, אך סירב למסור לו את פרטיו האשיים ומסמכי הביטוח כחוק. כשהרוכב הפצוע התעקש, הסכים חשין למסור לו רק את מספר הטלפון שלו. לימים הסתבר כי חשין רימה אותו וזה היה הטלפון של איש אבטחה שעבד במשמר בתי המשפט. בהמשך התגלגלה הפרשה לבית משפט אזרחי, וחשין החצוף הידוע דרש מהשופטת הזוטרה חסינות-שיפוטית מפני התביעה הזו, למרות שאין בינה לבין תפקידו השיפוטי ולא כלום. במהלך הנסיון הכושל הזה, הוא אף ניסה להשיג חיסיון על עצם הבקשה הזו שלו, תוך ניצול לרעה של מעמדו וכוח המשרה שלו (עבירה שענשה חמש שנות מאסר). בקשתו נדחתה בבוז.
שותפות לביצוע עברת שוחד
בפסק דין ידוע פחות, אני עצמי ראיתי את חשין שותף לביצוע עבירת שוחד חמורה. זו הייתה פרשה שבה נתבע שופט מחוזי אחד, אברהם פריש שמו, בתביעה אזרחית לאחר שנתפס משקר ביודעין בפסק דין, ממציא עדויות שלא היו בכלל, ומעלים עדויות הפוכות ומפריכות שדווקא כן נשמעו בפניו, ובעצם כותב פסק דין שיקרי בלי שהיה לו שום יסוד עובדתי בראיות להאמין במה שכתב.
התביעה האזרחית אשר הוגשה נגד השופט פריש היכתה את עולם המשפט בתדהמה, לאחר שטענת החסינות של סניגורי-השופט נדחתה לנוכח הטיעון הנגדי - לפיו החסינות לא נועדה להכשיר מעשי הונאה אותם ביצע השופט אלא להקנות לו חופש פעולה ביושר ותום לב בלבד.
כתוצאה מאישור ניהול התביעה, ולפני שיאלץ פריש להגיש כתב הגנה, מיהרו בפרקליטות לחלץ את השופט וגיבשו עיסקת טיעון שהוגדרה על ידי בכירי המשפטנים בארץ ובעולם כ"שערוריית שוחד שיפוטית בחסות בית המשפט העליון".
חשין אישר במו ידיו עיסקת טיעון שערורייתית, המנוסחת בבהירות ולא מסתירה דבר: שחרור מעונש מאסר ממושך תמורת מחיקת תביעה אזרחית נגד שופט. עיסקת טיעון פלילית ממש, המאפשרת לשופט פריש לקבל מחיקה של כתב התביעה האזרחי שלו (ואף התחייבות של התובע למשוך את ההליכים הפליליים נגדו ונגדבייניש), ובתמורה לשחרר את הנאשם מעונש המאסר שפסק לו השופט פריש במרמה.
חשין עשה זאת לאחר שהוזהר לילה לפני הדיון, על ידי הנשיא דאז שמגר, מפני פסלותה של העיסקה.
ומה שהתקשורת לא אהבה להדגיש
לסיכום פועלו של האיש אשר הוביל להתאבדותו של אברהם עופר, סייע לאריק שרון לעלות לשלטון, טיהר את השופטת הזייפנית הילה כהן, סייע לשופט המחוזי פריש לקבל שוחד כספי, הילך איימים על השופטת פרוקצ'יה אשר העיזה להרשיע את גיסו אלי הורוביץ בעבירות מרמה, איפשר לפוליטיקאים (רק מהעבודה) לקבל מתנות מחברים מליונרים, והשופט המזוהה אולי יותר מכל אחד אחר כחסיד של סתימת פיות, משטרת מחשבות והגבלת חופש הביטוי לכל מי שהעיז לחשוב אחרתו.
הערת כותב המאמר אריק באך - קודם פירסומו של המאמר המלא הוא נשלח לשופט עליון חשין להתיחסות (מופיע בסוף הכתבה המצורפת)
לכתבה המקורית המלאה