אריק מתעורר לרגע....
מהקומה בבית החולים תל-השומר. כולם יודעים שהוא כבר לא ראש ממשלה, רק שרון עוד לא יודע
בית החולים תל השומר, ערב גשום. רק סניטר אחד, שמיל, נדפק ברשימת
התורנויות ונשאר להעביר את הלילה בחדרו של ראש הממשלה הישן אריאל שרון.
כולם יודעים שהוא כבר לא ראש ממשלה, רק הוא עוד לא יודע.
שמיל מקלף תפוח, ג' המאבטח מהשב"כ ישן.
לפתע מכשירים בחדר מתחילים לצפצף, נורות מתחילות להבהב, קווים ישרים מתחילים להתעקל, ראש הממשלה מתעורר !!
"מזמן לא ישנתי ככה", הוא אומר: "בחור, תשיג לי את אדלר, יש לי רעיון לכיוון חדש".
"בוקר טוב אדוני" אומר לו שמיל. "איך אתה מרגיש?"
ראש הממשלה בדיעבד עונה "מת מרעב. איפה אני?"
מאבטח השב"כ ממשיך לנמנם, שמיל מספר לראש הממשלה מה שארע לו.
"אז נדפקת עם ראש הממשלה הערב, מה?"
"מצטער אדוני, אבל אתה כבר לא ראש הממשלה".
לאחר מספר רגעי מבוכה שואל אריק: "מי החליף אותי?" ונענה "אהוד אולמרט"
"אולמרט? הפוץ הירושלמי?? מה יקרה אם תפרוץ מלחמה, הוא ידע איך להנהיג את הצבא? מזל ששאול עוד שם".
"שאול מופז שר התחבורה" מעדכן שמיל.
"אז מי בביטחון?"
"פרץ" אומר שמיל.
"הזקן הזה עוד חי??",מתעלק ראש הממשלה המתעורר.
"לא פרס, פרץ, עמיר פרץ" לוחש שמיל ברעד.
"מה?! השתגעתם? עצמתי עין לרגע ונתתם למנהיג פועלים להשתלט לנו על הביטחון?
לא כל המפעלים בדימונה זה אותו דבר, הוא יודע את זה?...
שמע בחור, אתה תזעיק לי פה מיד את עמרי, הוא יסדר את זה".
"מצטער אדוני, עמרי בדרך לכלא".
"לכלא???", שואג ראש הממשלה "על השטות ההיא? אני לא מאמין. אני חייב עורך-דין ומהר. תעיר את קלגסבלד"
שמיל נבוך "דורי קלגסבלד כבר באזור של עמרי".
אריק נרגע "ידעתי שאפשר לסמוך על קלגסבלד"
שמיל מתקן "גם קלגסבלד בדרך לכלא, תאונה, לא שם לב והרג בחורה צעירה עם בנה הקטן"
"אז תביא את יצחקי. אביגדור תמיד יודע איך לקמבן אותנו במצבים כאלה".
"אדוני, נגד יצחקי יש חשדות על ייעוץ מס לא חוקי. הוא קימבן קצת יותר מדי".
"לא יכול להיות, אני מכיר את אביגדור, תפרו לו תיק. תשיג לי את מפכ"ל המשטרה".
"מצטער אדוני, קראדי עסוק בחקירה".
"הוא שוטר, בטח שהוא עסוק בחקירה".
"לא אדוני, הפעם זו חקירה נגדו".
שרון לוקח נשימה עמוקה. "לא ייתכן, מערכת המשפט שלנו התקלקלה. חייבים להוציא את שניהם מהסבך הזה.
קרא לשר ביטחון פנים. צחי, כן?".
"אדוני, נגד צחי הנגבי הוגש כתב אישום במספר סעיפים של שוחד ומרמה. הוא לא השר לביטחון פנים".
"אז מה עם שר המשפטים? את מי אולמרט מינה?"
" את חיים רמון"
"אז תביא אותו!"
"מצטער אדוני, נגד רמון הוגש כתב אישום על מעשה מגונה".
"מה?! עזוב, בוא נעבור שלב, קרא לקצב. קצב עדיין הנשיא, כן?"
"מצטער, אדוני, קצב בנבצרות"
"איפה???"
"בנבצרות. הוא בחקירה על אונס חמש בחורות והאזנות סתר".
"אח, הקצב הזה, תמיד ידעתי שהוא עומד קרוב מדי כשהוא מדבר. שמע, המצב ממש על הפנים. אני צריך את הרמטכ"ל, בוגי. אה סליחה... חלוץ. הוא בסדר, כן?"
"יש איזה עניין עם מניות, אבל לא פלילי. הבעיה העיקרית איתו זה שהוא יוזמן בקרוב לועדת חקירה על כישלון המלחמה בלבנון".
"אבל בזמן המלחמה הוא היה רק ילד, טייס פייפר בקושי".
"מלחמת לבנון השניה, אדוני. ישנת, זוכר?
היתה מלחמה... אנחנו די... איך לומר את זה בעדינות... די הפסדנו. ראש הממשלה שהחליף אותך ביקש שנזדיין בסבלנות, אולי הניצחון עוד יגיע".
אריק הסתכל סביב, הביט באור הפלורוצנט ובחדר הירוק בתוכו הוא נמצא. בכיסא ליד המיטה ישן ג' המאבטח. לצידו עמד כד עם זר סיגליות קמלות.
"תגיד, אתה איך קוראים לך?"
"שמיל, אדוני".
"ומה התפקיד שלך פה?"
"אני סניטר, אדוני".
"סניטר, מה? טוב, אז תעשה טובה, אל תספר לאף אחד על השיחה הזו".
"אתה יכול לסמוך עליי, אדוני".
"אני חוזר לישון. שנה טובה."
"שנה טובה אדוני".
"וסליחה, אה?"
"סלחנו, אדוני"...

