אשה ושמה בושה

הָיְתָה בֵּינֵינוּ פַּעַם

אִשָּׁה וּשְׁמָהּ בּוּשָׁה.

הִיא א הָיְתָה יָפָה,

הִיא א הָיְתָה אוֹפָה,

אַךְ מְחַזְּרִים הָיוּ לָהּ

מֵאֵילַת וְעַד מְטוּלָה:

עִתּוֹנַאי שֶׁפִבְּרֵק כַּתָּבָה בָּעִתּוֹן

קַבְּלָן שֶׁהֶחְלִיט לְקַמֵּץ בְּבֶּטוֹן,

גֶנֶרָל שֶׁאָנַס אֶת בִּתּוֹ,

אַדְרִיכָל שֶׁהִרְעִיל אֶת אִשְׁתּוֹ,

יָדְעוּ,

מְהַנְדֵּס שֶׁכִּיֵּס מַנְכָּ"ל שֶׁמָּעַל 

שהַבּוּשָׁה בְּבֵיתָהּ מְקַבֶּלֶת קָהָל.

בַּחַמְסִינִים, בַּגְּשָׁמִים, בָּעֲרָפֶל, בָּעֲלָטָה

הקְרִימִינָלִים הִגִּיעוּ אֶל בֵּיתָהּ,

סְמוּקֵי פָּנִים, בְּגֵו שָׁפוּף,

עָמֹק בִּמְעִילָם טוֹמְנִים אֶת הַפַּרְצוּף.

וְהִיא גִּלְּתָה סִימְפַּתְיָה

לְכָל שְׂדֵרוֹת הָעָם,

בְּרֹב אֶמְפַּתְיָה

לִטְּפָה הִיא אֶת רֹאשָׁם,

בְּיָמִים שֶׁכְּבָר נָפְלָה מִן הָרַגְלַיִם,

אוֹטוֹטוֹ נֶעֶצְמוּ לָהּ הָעֵינַיִם

לְאִישׁ א סֵרְבָה 

מִבְּלִי לָקַחַת יוֹם חֻפְשָׁה

עָבְדָה סְבִיב הַשָּׁעוֹן,

אוֹ אפילו שַׁבָּתוֹן,

א הוֹעִיל כְּשֶׁאָמְרוּ הַהוֹרִים:

גֶּעוַאלְד... 

זֶה א נָעִים! 

הַשְּׁכֵנִים

כְּבָר מְדַבְּרִים!"

בּוּשָׁה הָיְתָה עוֹנָה:

"אָכֵן, העֵסֶק תּוֹבְעָנִי

אֲבָל תָּבִינוּ 

עסק התָּפוּר מַמָּשׁ לְמַעֲנִי."

חלפו שָׁנִים שֶׁל קְלִינִיקָה פּוֹרַחַת

שִׁנֵּי הַזְּמַן הֵחֵלּוּ לְכַרְסֵם בַּמְאָרַחַת,

קְלִיֶנְטִים שׁמִבֵּיתָהּ א מָשׁוּ 

הִבחינו שֶׁהַשֵּׁרוּת א מַשׁ'וּ:

בפני אוֹרֵחַ
 
רֹאשָׁהּ הָיָה צוֹנֵחַ,

הבושה א מבְחִינָה

מִי נִכְנַס וּמִי יָצָא,

אִם נָּשִׂיא

אם ראשׁ מּוֹעָצָה

הַאִם מוּלָהּ
 
יוֹשֵׁב רֹאשׁ מֶּמְשָׁלָה

שֶׁמִּסְמָכִים הִשְׁמִיד
 
אוֹ שֶׁמָּא אַדְמוֹ"ר,  

שֶׁאַבְרֵכִים הִטְרִיד

כָּל יוֹם הָיְתָה פָדִיחָה

לִזְכֹּר כְּבָר א הִצְלִיחָה

מִי חִפֵף וּמִי זִיֵּף

מִי שִׁחֵד וּמִי מִלְכֵּד,

שָׁדַד או מָעַד

וּמִי בְּמִי בָּגַד

וְכָךְ לְאַט-לְאַט

הִיא הָלְכָה וְדָעֲכָה,

וְהָלַךְ וְהִתְקַצֵּר 

הַתּוֹר לְיַד פִּתְחָהּ

כְּשֶׁיּוֹם אֶחָד הבּוּשָׁה הוֹדִיעָה לָאֻמָּה

שֶׁהַבַּסְטָה נסגְרָה א קָמָה מְהוּמָה

אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל א נִדְהַם

כְּשֶׁהַקַּרְיָן הוֹדִיעַ לְּבָבָהּ נָדַם.

הָיָה זֶה יוֹם סַגְרִיר.

הבושה הוּבְלָה אֶל הַקְּבוּרָה

דִּבְרֵי הֶסְפֵּד אִישׁ א קָרָא,

אִישׁ א הִזִּיל דִּמְעָה,

אִישׁ א תָּלָה מוֹדָעָה

אִישׁ כְּבָר א יוֹדֵעַ מִי הָיְתָה אוֹתָהּ בּוּשָׁה

שֶׁגְּבָרִים הַבַּיְתָה לְהַזְמִין א חָשְׁשָׁה,

עַל קִבְרָהּ צָמְחוּ קוֹצִים וַחֲרוּלִים

וּבַחֲצַר בֵּיתָהּ מְיַלְּלִים הַשּׁוּעָלִים

הנָבָל כְּבָר א מַשְׁפִּיל עֵינָים

הקְרִימִינָל בִּמְעִילוֹ אֵינוֹ מֵלִיט פָּנָים

וְהגַּנָּב בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ א מַחֲוִיר,

אֶת הַשָּׁלָל א טוֹרֵחַ לְהַסְתִּיר

וְרַק קְשִׁישֵׁי הַדּוֹר,

ברֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה,

מוֹדִים שֶׁהֵם זוֹכְרִים

אִשָּׁה ששמה בּוּשָׁה,

שֶׁהָיְתָה מְסוּרָה וְחָרוּצָה

וכַּיּוֹם אֵינֶנָּה נְחוּצָה

עד כאן אפרת שטרן
(עריכה וקלקול נחום שחף)
___________________

לזכר מדינת היהודים
לזכר חלומו של הרצל
שאבד לנו או..טו...טו...
לעולמים...........