עזמי בשארה בראיון טלויזיוני חושף את התרמית: אין אומה פלשתינאית

ואכן דבריו של עזמי בשארה תואמים את האמור בספרה של פעילת זכויות אדם קנדית ג'ואן פיטרס "מאז ומקדם" ואחרים, כמוצג במאמרי "מגרש כדור-רגל וקופסת גפרורים" -  קישור.

אין זו הפעם הראשונה שחה"כ בשארה מתבטא ברוח זו: בראיון שהעניק לעיתונאי ארי שביט מ"הארץ" – (מוסף הארץ, 29.5.1998) אמר כך: "...כמושג פוליטי, רק השטחים שממזרח לקו הירוק הם כבושים, ואילו כמושג תרבותי-היסטורי, כל פלשתין היא כבושה". כלומר, לדידו של בשארה, חבר כנסת ישראלי, על מדינת ישראל לסגת מכל שטחיה, כולל רמת אביב והרצליה פיתוח, שכן אלה בבחינת "שטחים כבושים" (הראיון בהארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=234509 ותודה לאריה פרלמן)

כך אמר, למשל, בגילוי לב בראיון לעיתון הירדני "אל-דוסתור": "...השאלה הנשאלת היא איך לעשות שימוש בכלים [הדמוקרטיים שבמסגרת השלטון הישראלי הקיים] על מנת להחריף את הניגודים בקרב הציבור הישראלי ולעורר את הקונפליקט בין רעיון השוויון והרעיון הציוני... זהו המבחן שאני סבור כי השגנו בו הצלחה רבה ע"י העלאת עניין מדינת כל אזרחיה מול מדינת היהודים... לכך יש להוסיף את ההיחלצות נגד תהליך הישראליזציה והפיכת מושג השוויון ממושג של התמזגות עם הציונות למושג העומד בסתירה עימה".

בדבריו בביירות, הוסיף בשארה כי לעולם לא יכיר בציונות גם אם יעשו זאת כל מדינות ערב", וקינח: "לא נוותר על פלשתין. המערכה (דרך הטרור) עוד ארוכה". שימו לב, ארץ ישראל מכונה בפיו "פלשתין" ולא ישראל, והמערכה לכיבוש הארץ מידי הציונים כולה לפנינו.

דבריו אלה מתאימים ברוחם לדו"ח שהוגש לבית המשפט על דבריו של מזכיר מפלגת בל"ד שנאמרו במהלך חודש יולי 2001: "כיום הדרישה היא שוויון, אך זאת היא רק דרישה זמנית, ואנו רוצים להגיע למצב שהיהודים יבקשו שוויון מאחר והם זרים ואנחנו בעלי הארץ הזאת".

המאמר באומדיה: http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=902&MenuID=608