שיעור במשפט למולדת מבולבלת - טלפון ממרדכי אנילביץ, וארשה: הלו היועץ המשפטי, המרד המזויין חוקי?

היועץ המשפטי ?
- מדבר מרדכי מוורשה.
- מרדכי מורשה?... איזה מרדכי?
- מרדכי אנילביץ'.
- כן מרדכי. מה אני יכול לעזור בבקשה.
- תראה כבוד היועץ. החברה פה מתארגנים למרד הגדול. אוגרים מעט נשק,
אוספים את שארית הכוחות
- יפה מאד מרדכי. כל הכבוד. מה השאלה?
- השאלה היא - יש סכנה מסוימת שכאשר נזרוק את בקבוקי התבערה, או כאשר נירה באקדחים, שאולי איזה עובר אורח פולני, אוקראיני או גרמני חף מפשע עלול להיפגע. והרי מדובר בחפים מפשע, לא היינו רוצים לעבור על  החוק. בבקשה, רק אם  אפשר תשובה מהר, האוויר בבונקר מתחיל להיגמר לנו.

- הלו שלום, זה היועץ המשפטי?
- מדבר. במה אוכל לעזור גברתי? רק אם תוכלי להגביר את קולך יש רעש חזק של מטוס ברקע. מי את ומהיכן את מדברת?
- כן...שלום..שמי חנה... סנש...אתה שומע ? אני בקושי שומעת את  עצמי...תשמע...אני על פתח המטוס לקראת הצניחה...עוד כמה שניות הטייס יורה  לי  לצנוח, אלא שלפתע חשבתי לעצמי – ריבונו של עולם...איך אני מעיזה לצנוח בלי  האישור של היועץ המשפטי? הרי יתכן ובצניחה אני עוברת על  החוק הבין  לאומי, או אפילו חמור מזה שמא אצנח ליד חפים מפשע שלא לומר ילדים, והבהלה  שתאחז אותם תישאר חקוקה בנפשם העדינה לדורות...איך אוכל לעולל להם את  זה....
אלי אלי ... שלא יגמר לעולם...אנא...תן לי חוות דעת משפטית דחוף כדי שאוכל לצנוח בלב שקט ביודעי שאני מכוסה משפטית....הלו....אתה שומע ?... או שמא זה החול והים רשרוש של  המים...תפילת האדם לסיוע משפטי...

- הלו שלום. זה היועץ המשפטי?
- חיובי. עם מי יש לי הכבוד?
- אה...אה... בשביל כבוד צריך לעבוד...זה מאיר (הר ציון) ואריק (שרון),
וכל החברה מה 101.
- כן חברים. מה אני יכול לעזור.
- תשמע אדוני היועץ. אנחנו פה בדיוק באמצע פשיטת תגמול על הפדאיון, לאחר שהם טבחו בכפרים שלנו. אנחנו מול המפקדה שלהם לקראת פריצה, לאחר שהלכנו כל הלילה ברגל. פתאום מישהו פה אמר שהוא לא מוכן להסתער בלי אישור של היועץ המשפטי...אתה יודע..אולי יש שם בדיוק במפקדה עובדי מפקדה חפים מפשע שאין להם דם על הידיים... בכל זאת יש לנו מוסר...אז בבקשה...תן לנו חוות דעת...שלא נפגע חלילה בחפים מפשע...

- הלו שלום. זה היועץ המשפטי?
- הי... מה קורה פה היום... הלחץ הזה של הטלפונים ..כן. מי זה?
- מדבר אהוד.
-לא שומע טוב. אמרת אהוד? איזה אהוד? איפה אתה? יש רעש מסביב...
- זה אהוד ברק. תשמע אדוני היועץ. אני נמצא פה על הכנף של מטוס סבנה.
בני הערובה בפנים. אני יכול לראות את הלבן בעיניים של המחבל.
- אז קדימה אהוד. תירה. חסל אותו.
- זה לא כל כך פשוט אדוני היועץ.
-  מה לא פשוט אהוד?
- אתה לא מבין. 
אני חושב לעצמי - אולי הוא  לא אשם ? אולי שטפו לו את המוח ? אולי הייתה לו ילדות עשוקה? אולי ההורים שלו מובטלים? אולי אפשר לדבר איתו ולשקם אותו? אתה מבין...כוח זה לא פיתרון...
אבל מצד שני עוד מעט הוא הולך לפוצץ את בני הערובה... אז בבקשה... מה עושים במקרה של סוגיה משפטית ומוסרית מורכבת שכזו?

- הלו שלום. זה היועץ המשפטי?
- בהחלט כן. דה יורה ודה פקטו. מי אתה ומה שאלתך?
- אני יוני. יוני נתניהו. אני נמצא עכשיו עם כל החברה כאן בטרמינל באנטבה
בדרך לשחרור החטופים. רציתי לשאול – האם לפי החוק אנחנו צריכים לצאת, להזדהות, לעבור בדיוטי פרי ואת בדיקת הדרכונים, או שמא מבחינה משפטית מותר לנו להיכנס לטרמינל גם בלי הצ'ק אין...אתה יודע... 'ארזת הכל לבד'.. 'מישהו נתן לך משהו למסור'...בכל זאת...אנחנו אזרחים שומרי חוק...ואנחנו במדינה זרה...אז לפני שמסתערים פה...וחלילה פוגעים בריבונותה של אוגנדה...אני זקוק דחוף לחוות הדעת המשפטית ..

- הלו שלום. זה היועץ המשפטי?
- אלוהים... איזה רעש...
-זה לא אלוהים. זה אני. זאב. מפקד להק המטוסים בדרך לכור האטומי בעיראק.
-כן זאב... מה אני יכול לעזור?
- תשמע היועץ... אתה יודע ... אנחנו הולכים להפגיז את הכור... ומי יודע
כמה חפים מפשע יפגעו...  אולי יש ילדים בסביבה... אולי בדיוק הביאו אותם
ההורים ליום כיף בכור... אולי יש להם הופעה של קוסם לכבוד יום השאהיד הבין לאומי...לך תדע... ולא היינו רוצים שהם ייבהלו מהבום העל קולי שלנו...בכל זאת זה מפחיד... אז אנחנו עושים פה גיחה מעל הכור... בחייאת
היועץ המשפטי... תזדרז, כי עוד מעט נגמר לנו הדלק...

הלו שלום. זה היועץ המשפטי? יופי...מדבר דוד בן גוריון. תשמע חבר. היום
 יום שישי, פקוק פה בתל אביב, וכל חברי המועצה יושבים פה סביבי מחכים. אנו עומדים להכריז בזאת על הקמת .... אבל רגע... בכל זאת מבחינה משפטית ...אתה יודע ... יש פה ערבים .. יש להם זכויות ... יש לנו זכויות... כולם פה חפים מפשע ולכולם יש זכויות... אז מי נותן לנו את הזכות להכריז בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת... רגע... אתה שומע... בקיצור...  לפני שאני מכריז בזאת...